אני מלווה נשים לזוז מקיפאון, לבטא את עצמן וליצור בעסק את מה שרק הן יכולות ליצור, אבל האמת היא שאני בעצמי לא הצלחתי לבטא אותי והסתובבתי מלא זמן בהתלבטויות מה לעשות ואיך.
הבנתי שהפחדים שלי משתקים אותי והתחלתי לחקור וללמוד איך לזוז ביחד איתם.
משם יצרתי את המודל שעזר לי לזוז עם הפחדים, לגלות מה מדליק אותי, וליצור מתוך המשמעות שלי. היום אני מלווה אחרות דרכו.
במודל שלושה שלבים:
להופיע
לחקור מה באמת חשוב לך כדי ליצור חיבור פנימה. לא לחכות שיהיה לך כוח או שהפחד ייעלם אלא לקום ולעשות כמו שאת עם כל מה שקורה בתוכך.
להתעורר
לשים לב מה משמח אותך. לא מה שצריך או מקובל אלא מה שכשאת נוגעת בו, משהו בך אומר "זו אני" ואת מרגישה סיפוק ומשמעות.
ליצור
למצוא את הערך הייחודי שרק את יכולה להביא ולהביא אותו בדרך שלך. בדרך שתרצי להתעורר אליה בבוקר ותהני ממנה כבר עכשיו ולא רק כשתגיעי ליעד.
אנחנו עוברים את שלבי המודל בכל דבר שאנחנו רוצים ליצור.
עברתי אןתם גם כשיצרתי את הפודקאסט 'לחיות למען עצמך'.
לכן הפרק הראשון מדבר בדיוק על זה. שהאומץ לעולם לא יגיע עד שתחליטי לקפוץ למים עם הפחדים ואז תגלי שאיפה שהם נמצאים, שם נמצאות גם היכולות הכי גבוהות שלך.
למה תשוקה לא מספיקה כדי להתמיד (ומה כן)
מתחילה בהתלהבות ואז נעלמת כשיצרתי את הקלפים שלי – 'להיזכר בך', זה התחיל מחשק לשחק עם איורים שיש לי, בלי תכנון מה יצא בסוף. היו
לצמצם בשביל לגדול: איך מינימליזם יוצר יציבות בעסק
"איך את מסתדרת בלי ארון?" שאלה אותי חברה כשהגיעה אליי הביתה לראשונה וראתה שהארון בגדים שלי הוא בעצם שידת מגירות של איקאה. אמרתי לה שבגדי
המרדף אחר סיפוק מיידי ואיך ליצור סיפוק אמיתי בעל משמעות
דווקא כשחשבתי שאני חסינה, המוח שלי הוכיח לי אחרת ונפלתי. לפני חודש הגיע המשלוח של קלפי "להיזכר בך" שיצרתי בשני ארגזים. השליח הוציא אותם מהרכב