המבקרת הפנימית חיה בתוך הראש של כל אחת מאיתנו, גורמת לחרדות, הימנעות, לחץ, מצוקה, חיכוכים, מחשבות רפטטיביות ועוד ממתקים רעילים שגורמים למכשפה מעמי ותמי להיראות ממש סבבה.

התפקיד של המבקרת הוא לא פחות מלשמור עלייך בחיים. המבקרת הפנימית פיתחה את המאפיינים המתישים שלה כתגובה לצורכי ההישרדות הספציפיים שאתן זקוקות להם כדי ליצור מבנים מנטליים ולמצוא היגיון בחיים. היא החבלנית הראשית וההרסנית באינטליגנציה החיובית של שירזאד צ'אמין וכמו נמלה חרוצה, היא לעולם אינה נחה.

המבקרת עוזרת לך לפרש סיטואציות באופן שישמור עלייך יציבה פיזית ורגשית, שלא תקרסי פתאום. נכון, את לא בג'ונגל אז כביכול אין סיבה לחשוב שהגרוע מכל עומד לקרות, אבל עדיין חשוב לה למקד אותך במה רע בכל סיטואציה כדי שתוכלי להגן ולשמור על עצמך. אז היא דואגת לציין בכל הזדמנות על מה יש להתלונן, דוחפת אותך להשוואות מול אחרים, מציקה ומענישה אותך על טעויות שעשית בעבר ועל המגרעות שלך. היא תרדה בך, תקרא לך סתומה, טיפשה, לא מספיק טובה, חכמה, מוכשרת ופשוט לא.

מבחינת המבקרת הפנימית זו הדרך ללמוד, להשתפר ולהתקדם.

למה נולדה המבקרת הפנימית?

בספרו, צ'אמין מספר איך נוצרה הביקורת הפנימית במהלך הילדות שלו כשלא קיבל מהוריו יחס ותשומת לב כמו שרצה.

במצב כזה התודעה מתפצלת לשתי פרשנויות:

הראשונה – המצב כך כי כנראה ההורים שלי לא אוהבים אותי. הפרשנות הזו יכולה לחרב את עולמו של ילד. ההורים שלנו הם סופר הירוז ולראות את המגרעות שלהם מערער את כל היציבות והביטחון הדרושים לנו כדי להתפתח. כדי להימנע מהתרחיש הממוטט הזה, התודעה פונה לפרשנות השניה – היא שהבעיה היא אצלי. שאני לא מספיק טובה וראויה לזמן שלהם. תשומת הלב שלהם בכלל לא מגיעה לי.

אם אלה החיים, זה לא להיט בכלל

חיים עם מבקרת פנימית הם חיים עם המון חרדות, מצוקות וסבל. היא גורמת לחיכוכים במערכות יחסים ומחשבות חוזרות של מה לא בסדר אצלי? מה לא בסדר אצלו? מה לא בסדר במצב? כל תחושות האשמה, הבושה והאכזבה מתנקזות יחדיו עם חלק גדול מתחושות הכעס והחרדה נגרמות על ידיה. וזו אסטרטגיה גרועה מאד להתנהלות ביום יום. היא מקטינה ומצמצמת, טורדנית ומעכבת אותנו מלראות את עצמנו וסיטואציות באופן בהיר ונכון, ולהיות בעשייה מתוך ערך עצמי יציב וראויות.

בנוסף, המבקרת מלמדת אותנו גם לשפוט ולבקר אחרים (כדי שלא נהיה היחידים בעולם שהם לא מספיק), וכך הביקורתיות מכה שורשים בגיל צעיר ברמת התת מודע ומתפתחת איתנו ככל שאנחנו מתבגרות.

איך ניתן להחליש את המבקרת הפנימית?

בכל שיחת ליווי שאני עורכת המבקרת הפנימית נוכחת. האוטומט מקטין ומצמצם את הערך העצמי, מלקה על טעויות ומשאיר אותנו בעבר. התמודדות עם המבקרת הפנימית מצריכה מודעות לקול שלה כשהיא צצה והחלשתה עוברת דרך שלושה שלבים עיקריים:

1. קבלה וחמלה – אחד הכלים הבסיסיים והפשוטים להתמודדות והחלשת קולה של המבקרת היא קבלה עצמית וקבלה של המצב. האם את מקבלת את עצמך בכל מצב? כשאת מתוסכלת? כשאת מפשלת וטועה? כשאת מתאכזבת או מאכזבת אחרים? קבלה ללא תנאי היא משהו שאנחנו מצפות הרבה מהסביבה שלנו, כשאנו בעצמנו המבקרות הכי גדולות שלנו. אז זה מתחיל בלשמוע אותה ולהבין שהיא האוטומט. ואז לקבל בחמלה את האוטומט. אם ילד היה בא אלייך ומספר שהוא חושב על עצמו שהוא טיפש, היית משכנעת אותו אחרת? או שהיית מחבקת ומלטפת? השלב הראשוני בכל שינוי של התנהגות הוא להיות בקבלה מוחלטת למצב הקיים בכאן ועכשיו. הקבלה מרחיבה את האפשרות להתבונן אחרת ולא להישאר בתפיסה המצמצת של המבקרת. וזה מוביל אותי למוקד השני.
2. הטלת ספק – כשהמבקרת הפנימית אומרת לך שאת לא מספיק טובה כי עשית טעות, רוב הסיכויים שאת שומעת את האמירה כשקביעה מוחלטת, אמת אבסולוטית. אבל מה אם, רק אם, זה לא נכון? מה אם הטעות היא למידה להמשך? מה אם הטעות היא חוויה שהעשירה אותך? מה אם הטעות מראה לך שאת מעולה כי עושה ולא נמנעת? המבקרת הפנימית יוצרת את הפרשנות האוטומטית לסיטואציות. מבחינתה 'עשיתי טעות = לא מספיק טובה'. כשאת נמצאת במקום של קבלה וחמלה כלפי עצמך והטעות שעשית, את יכולה להעיז לשים סימן שאלה בסוף הפרשנות ולבדוק – האם זה נכון? מכל פרשנות יש לנו רווח והפסד. בידקי מה הרווח שלך לחשוב שאת לא מספיק טובה.
3. מינוף – קיבלת את עצמך ואת הטעות, הטלת בפרשנות שלה ספק, מה עכשיו? עכשיו הזמן להפעיל את היצירתיות ולראות איך את יכולה למנף את הלמידה להזדמנות לעשייה בהמשך. להסיק מסקנות מהטעות, לדייק את דרך הפעולה שלך ולבדוק אם יש סנכרון בין דרך העשייה לבין מה שנכון ומתאים לך.

מודעות עושה כבר חצי מהעבודה

קצת קלישאה אבל זה נכון. המודעות למבקרת הפנימית, היכולת שלך לשים לב אליה ברגע האמת ולא להיבהל ממנה כבר תקדם אותך ב 50% אל עבר התנהלות קשובה יותר. לכל דבר יש את היפוכו. אם המבקרת יכולה לשתק אותך מעשיה ולבלום את התנועה שלך, היא יכולה גם לקדם אותך ואף לאפשר לך לפרוח. זה לא אומר שאת רוצה לעודד אותה, אלא רק שאת עובדת יחד איתה ולא נגדה.