בתוך הכותרת הגדולה של ניהול עצמי, נמצאים גם הרגשות שלנו. אין הכוונה בניהול עצמי עם רגשות שליטה ברגשות או ניסיונות השתלטות עליהם אלא מודעות והיכרות מעמיקה עם עצמך. את הרגשות אי אפשר לנהל, צריך להרגיש.
כאשר אנחנו מנסות להשתלט על הרגשות שלנו, אנחנו מפספסות חלק מהותי בהתפתחות והצמיחה האישית שלנו. כל רגש שעולה, לא משנה כרגע מה עורר אותו, עולה כי משהו בפנים זז וננגע. אם זה רגש חיובי כמו שמחה, עונג או שלווה, נתמלא באנרגיה טובה ומחזקת. אם זה רגש שנתפס כשלילי (אין רגשות שליליים, יש רגשות שלא נעים לנו להרגיש) כמו תסכול, פחד או עצב, נקבל הזדמנות לצמיחה דרך התבוננות ופתירת הנקודה בתוכנו שהופעלה מתוך זכרונות ודפוסים קודמים.
חשבי למשל על ילד קטן שבוכה כי לא קיבל את מה שרצה (מי מאיתנו לא התבאסה טילים שלא קרה מה שציפתה לו?). הוא כל כך נעלב/נעצב עד עמקי נשמתו שהדמעות זולגות החוצה בכמויות אינסופיות עד שלפתע הוא מפסיק. הילד, לא "השתלט" על הרגש שלו, הוא איפשר לעצמו להרגיש עד שהגיע למיצוי של הרגש, כלומר, הוא נתן יחס לרגש שלו. אם לא היה נותן יחס לרגש שהציף אותו, הרגש המודחק היה שב לפגוש אותו במקומות אחרים בהמשך חייו.
אם על רגשות חיוביים אין צורך להשתלט אז אין סיבה לנסות להשתלט על רגשות לא נעימים. כדאי ומומלץ לתת להם את המקום הראוי ולהרגיש אותם עד מיצוי. אך כדי לעשות זאת, כדאי קודם להכיר בהם.
בין הדחקה להכרה ברגשות
לרובנו יש רגשות שאנחנו לא יודעות איך להתמודד איתם ומדחיקות אותם. חלקנו לא יודעות איך לתת מקום לעצב, חלקנו לא יודעות איך לבטא כעס וחלקנו לא יודעות אפילו איך לשמוח באמת. כן, גם לרגשות חיוביים יש נטייה להידחק. זה תלוי אם הסביבה החיצונית מאפשרת לנו לבטא את הרגש שלנו, ויותר מכך, האם אנחנו מאפשרות לעצמנו להרגיש. על מנת להיות במצב בו רגשות לא מודחקים, יש לתת לרגש את המקום והיחס הראוי לו ופשוט להרגיש.
בהתחלה זה יכול להיות מורכב ומצריך תרגול. מגיל צעיר למדנו בדיוק ההיפך מלהרגיש. למדנו להדחיק את הרגשות שלנו על מנת לא להפריע או לשבש את סדר היום, לעמוד בלוח הזמנים והמשימות שיש לנו. הבעת רגשות לא כל כך מסתדרת בעולם המודרני בו הכל צריך לקרות כאן ועכשיו. היא נתפסת כשיבוש או עיכוב לא רצוני בלו"ז שלנו.
אך התפיסה לפיה הדחקת הרגשות תאפשר לנו להמשיך ביעילות בסדר היום שלנו מוטעית. כאשר אנחנו מדחיקות רגש שעולה בנו, שלילי או חיובי, אנחנו לא באמת יכולות להמשיך בשגרה כאילו דבר לא קרה. יש תחושה פנימית של תקיעות שמלווה את העשייה שלנו, של משהו לא שלם, לא זורם, שיש חלק בנו שלא מתבטא במלואו. לעיתים אף נפתח תסמין בגוף כגון כאב ראש או כאב בטן כתוצאה מהרגש שעצור.
לצמוח מתוך רגשות לא נעימים
כל הרגשות יכולים להצמיח אותנו אם נבחר בכך. הנעימים והנעימים פחות.
רגשות לא נעימים הם הזדמנות נפלאה (עד כמה שבאותו הרגע קשה לראות זאת כך) להבין מה מפריע לנו בתוכנו ומה מפריע לנו בסביבה שלנו ומה אנחנו רוצות לשנות.
העבודה על למה הדברים קורים לך ומה יש לך ללמוד מזה, מגיעה אחרי ההכרה ברגש ומתן מקום ויחס. לעיתים אפילו יותר קל לעשות את התרגול הזה אחרי מיצוי הרגש ושחרורו.
חישבי רגע על מקומות בחיים בהם הרגשת קפיצת מדרגה פנימית, מה איפשר את זה? איך הגעת לאפשרות לעבור את הטרנספורמציה ההתפתחותית? חלק מזה קרה בזכות מתן מקום ויחס לרגש במלואו, ללא הדחקה, ביקורת או שיפוטיות.
כאמור, אנחנו לא תמיד פנויות באותו הרגע להביע ולהתייחס לרגשות שלנו. אבל כדאי לזכור שאם לא הבעת באותו הרגע לא פיספסת דבר. את יכולה לבטא ולהרגיש במהלך היום, יום למחרת או אפילו לעשות זמן מרוכז בסופ"ש להתבוננות רגשית.
כלים לניהול עצמי עם רגשות
על מנת להצליח לנהל את עצמנו עם מגוון הרגשות שלנו, יש כמה כלים שאפשר להשתמש בהם ואף כדאי להטמיע כהרגלים בהתנהלות השוטפת. הכלים יסייעו למודעות והעירנות הרגשית שלך באופן עקבי. מספיק לבחור שימוש בכלי אחד באופן עקבי למען הגברת המודעות הרגשית, וללמוד להתנהל עם הרגשות יחד עם שגרת היום יום.
יומן ניהול רגשות
כתיבה אינטואיטיבית מוציאה את המחשבות והרגשות שלנו החוצה, גם הלא מודעים. במהלך כתיבה אינטואיטיבית אנחנו כותבות בלי להרים את היד מהדף למשך כמה דקות. מומלץ לכתוב בעט ומחברת ולא במחשב, כדי לאפשר למוח לעבד את הרגשות בצורה טובה יותר. ביחרי לך מחברת כיפית לכתיבה וכל יום כיתבי עמוד עד שלושה. את יכולה להוסיף כותרת "איך אני מרגישה היום?" או "איך הרגשתי היום?" אם את ניגשת לכתיבה בסוף היום. תני ליד חופש לכתוב את כל מה שמבקש לעלות. בכתיבה יש תהליך טבעי של הצפת הרגשות ועיבוד מודע ולא מודע שיסייע להגיע לתובנות ומסקנות וגם לעיתים למיצוי הרגש. היומן ישמור עלייך שלא תפספסי את מה שיושב לך בלב ותטפלי בו לפני שיהפוך לכבד יותר.
מעקב רגשות
מעקב הוא כלי נהדר דרכו את יכולה להכיר את עצמך יותר לעומק, לגלות דפוסים והתנהגויות ע"י איסוף נתונים שביום יום מתפספסים בקלות. במעקב רגשות את מזהה את הרגש ואוספת אותו כמו נתון. זה אולי נשמע הרבה התעסקות אבל למען האמת זה בדיוק דקה בה את עוצרת לבדוק מה את מרגישה היום ומסמנת על הדף. אם יש לך עוד דקה, כיתבי במשפט מה קרה היום שגרם לרגשות האלה. בסוף החודש יהיו לך נתונים דרכם תקבלי תמונה רחבה יותר של טריגרים שמפעילים אותך.
בנוסף, כנשים אנחנו פועלות במחזוריות ולכן יש לנו עוד יתרון במעקב רגשות והוא העלאת המודעות לימי הפריון וימי הווסת, וההשפעה שלהם עלינו ברמה הרגשית.
שיתוף
נשמע הגיוני ואלמנטרי אבל רובנו לא תמיד משתפות את מה שאנחנו באמת מרגישות, ללא הסתייגות או התנצלויות על חפירות. שיתוף רגשות אינו חפירה, וכאשר אנחנו עסוקות בהתנצלות על השיתוף שלנו אנחנו לא נמצאות בקבלה עצמית וגם לא באמת פורקות עד הסוף. ביחרי לך בפינצטה אנשים איתם את מרגישה בנוח וטבעי להיות את, גם בעצב, בלבול ותסכול. המטרה היא לא לבקש עצות איך לפעול, אלא להיות נוכחת עם אנשים שמאפשרים הכרה, קבלה וחמלה שאולי את לא מאפשרת מול עצמך.
תרגול נשימות
לנשום זה עניין פשוט שכולנו עושות בטבעיות סך הכל. אך מודעות ועצירה להתמקדות בנשימה יכולה לשחרר באורח פלא רגשות עצורים. ניתן להתחיל לתרגל נשימה בפשטות ע"י הפניית תשומת לב אליה. לעצור במהלך היום לחמש דקות, לשבת בנוחות וזקיפות ולשים לב לנשימה, לשאיפה ולנשיפה. תרגול נשימה יכניס מודעות לעצמך במהלך היום, לרגשות שלך ורוגע פנימי.
יצירת חדר משלך
החליטי על זמן קבוע ביומן שהוא הזמן שלך, בשבילך ולמענך. זמן בו את עושה פעילות שאת אוהבת ונהנית ממנה, יצירה, טיול רגלי, האזנה למוסיקה, קריאת ספר וכל דבר שמעלה את האנרגיה שלך וממלא אותך. הפכי את המשבצת הזו למשבצת קבע בלו"ז על מנת שתהפוך להרגל ללא פשרות. הזמן הזה יאפשר עיבוד רגשי, מילוי מצברים והעלאת הרגשות החיוביים בחזרה.
שיתוף פעולה עם עצמך
כאשר אנחנו מנסות להשתלט על הדברים בכח, אנחנו מכניסות התנגדות מול עצמנו. אם את מרגישה משהו אבל "מכריחה" את עצמך להרגיש אחרת, את לא בקשיבות לצרכים האמיתיים שלך. אבל, אם את מרגישה רגש, נותנת לו יחס ומקום, את יכולה ללמוד ממנו, למצות אותו מהר יותר ולצמוח ממנו.
בשביל אותו רגע שהרגש עולה וגם בשביל הטריגרים העתידיים שיעוררו את הרגש, שתפי פעולה עם עצמך, בהתחשבות והקשבה לצרכים שלך. עשייה יעילה והתקדמות קורות כשאת בביטוי עצמי מלא והכרה בכל קשת הרגשות שלך.
בסוף כל הרגשות חולפים אם נותנים להם מקום.
