המון זמן חשבתי שאני צריכה לדעת הכל. שצריכים להיות לי פתרונות להכל שאני צריכה לדעת לשלוף ברגע איזו הברקה שאף אחד מעולם לא חשב עליה. לא מלחיץ בכלל. צריכה להיות טובה מספיק כדי שלא יגלו שאני לא יודעת הכל. שאין לי פתרונות להכל.

המון זמן זה מנע ממני לבטא את היכולות והערך שיש בי.

זה עניין נפוץ שדווקא האנשים הרגישים לוקים בתסמונת המתחזה (Impostor Syndrome). תסמונת המתחזה היא תופעה פסיכולוגית שבה אנשים מוכשרים ומצליחים, חשים שהכישרון והצלחתם אינה מוצדקת ושהם מרמים את סביבתם. למרות הישגיהם האובייקטיביים, הם חוששים שבכל רגע "יתפסו" אותם כמי שאינם ראויים למעמדם.

מאפייני התסמונת בעולם היצירה והעסקים

הקטע הבעייתי עם תסמונת המתחזה בעסק הוא שהרבה פעמים היא תגרום לנו לא לעשות. בעלות עסקים רבות מרגישות כי עבודתן אינה מספיק טובה למרות משוב חיובי. יש פחד מתמיד מרגע החשיפה כ"מתחזה" וכתוצאה מכך שקילת כל מילה בשיווק ובמכירות. יש קושי לקבל מחמאות או להפנים הצלחות (יעני להרגיש באמת מבסוטה על עצמך) והצבת רף גבוה באופן בלתי סביר לעצמך (מישהו אמר פרפקציוניזם ולא קיבל?)

מאיפה ההתחזות מתחילה?

תסמונת המתחזה מגיעה בין היתר מתוך ערך עצמי נמוך. הערך העצמי שלנו מתעצב במהלך הילדות שלנו. אם לא קיבלנו יחס על הישגים או תשומת לב על דברים שהתלהבנו מהם, למדנו בהדרגה לא להעריך את עצמנו ואת היכולות שלנו. זו תופעה נפוצה בקרב בוגרים שגדלו (לינק לפרק בפודקאסט) בבתים בהם הייתה ביקורת ושיפוטיות גבוהה, חוסר הערכה לילד. אותם ילדים גדלו לבוגרים שנשארו עם הקולות בראש על כמה הם לא מספיק טובים.

איך להיפרד מתסמונת המתחזה

בראש ובראשונה זו ההבנה שאם אני רוצה להיפרד מתסמונת המתחזה שמונעת ממני לעשות או הודפת כל מחמאה, אני צריכה להפסיק להתחזות למישהו שאני לא.

זה נשמע סתום אבל הנה ההסבר. כשיש ערך עצמי נמוך נוצר המון לחץ פנימי להסתיר אותו. שלא ידעו שאני מרגישה וחושבת שאני לא מספיק טובה, ראויה, מסוגלת. ואז אנחנו יוצרים מוצר או תוכן שזוכה לעיניים טובות שמתרשמות ואנחנו בטוחות שעוד רגע יגלו ש"רימינו" ואנחנו בעצם לא מספיק טובות.

אבל, המוצר או התוכן שיצרתי הגיע ממני והוא לפעמים מעולה ולפעמים לא כי…אני דיי ממוצעת. כן. אני לא עילוי, לא יחידה בדורי, לא גאונה או מחוננת. אני אישה שבחרה לה עיסוק להתעסק בו או כמו שאני אוהבת לומר – אני יוצרת. לפעמים היצירה מהממת ולפעמים מחורבנת. כך או כך היא אני וכל עוד אני אני, אין מה לפחד שיגלו אותי.

בינונית זה המעולה החדשה

 ברגע שאת מסכימה להיות ממוצעת קורים שני דברים:

1. את יכולה להתחיל להתאמן על להיות מעולה. אם צייר יצפה שהציור הראשון וגם ה-100 יהיה מושלם, הוא לעולם לא יגיע לשלמות עם היצירה שלו. ברגע שהוא יסכים לאי-מושלמות הוא יוכל להביא את מי שהוא באמת ליצירה שלו, במקום לנסות להיות מישהו אחר.
2. את יכולה להתחיל להכיר את מי שאת באמת ומה שאת רוצה להביא לעולם. מה מעניין אותך ליצור בעסק ולא מה אחרים עושים. במקום לנסות להתאים לכולם למשוך את האנשים שמתאימים אלייך.

עוד אסטרטגיות להתמודדות עם תסמונת המתחזה

1. מבט מבפנים – יומן תיעוד הצלחות

אני אוהבת לקרוא לזה יומן "אני מבסוטה על עצמי". זה יומן שמתעד את ההצלחות שלך בכל יום, מהקטנות של כתיבת פוסט דרך הגדולות של מכירות חדשות. התיעוד מאפשר לך לראות מול העיניים את מי שאת באמת ולפתח מבט מיטיב לעצמך מבפנים. 

2. מבט מבחוץ – קבוצת וואטסאפ של משובים

לקבוצה שלי קוראים 'גורג'ס פבילס' (מהממת ומשגעת) והיא מרכזת את כל הפידבקים הטובים שקיבלתי מהקהל והלקוחות שלי. עם הזמן זה הפך להיות שרשור ארוך מלא במילים טובו מבחוץ. בכל פעם שאת מקבלת הכרה או משוב חיובי – תעדי זאת בקבוצה. בזמנים של ספק עצמי, חיזרי לקבוצה לתזכורת כמה ערך יש בך.

3. הפרדה בין תחושות לעובדות

הרגשות והמחשבות שלנו הם לא אנחנו. למדי להבחין בין מחשבות סובייקטיביות ("אני לא מספיק טובה") לבין עובדות אובייקטיביות (ההישגים שלך בפועל). בכל פעם שעולה הספק שאלי את עצמך: "האם זה באמת נכון? מה הראיות שתומכות או סותרות את המחשבה הזו?" אם תעיזי לענות תגלי ש 99% מהזמן זה לא נכון.

4. בניית רשת תמיכה

תעיזי לשתף את התחושות שלך עם קולגות או חברים שאת סומכת עליהם. לעתים קרובות תגלי שגם אנשים שאת מעריכה חווים תחושות דומות, דבר שיכול להפחית את הבידוד ולספק פרספקטיבה חדשה.

5. הגדרת יעדים ריאליסטיים

תמיד תמיד תמיד תגדירי יעדים ריאליסטיים, כאלה שאת רואה את עצמך עושה ופרקי אותן למשימות קטנטנות ומובנות, וכמובן תחגגי את ההצלחות הקטנות בדרך. התקדמות הדרגתית, אפילו אם איטית, תחזק את תחושת המסוגלות ותיצור ביטחון.

6. קבלת משוב באופן בונה

למד לקבל משוב חיובי ושלילי כאחד. כן כן, זה קל להגיד אבל קשה לעשות כשמישהו מבקר אותנו והבטן מתכווצת פנימה עמוק. אבל כמו כל דבר גם פה זה עניין של תרגול. במקום לדחות מחמאות או לקחת ביקורת באופן אישי מדי, על מחמאות תגידי תודה ותני להם להיכנס לגוף, ואת הביקורת תשאירי בחוץ במקום של בקרה ולמידה להפוך מממוצעת למעולה.

יישום בעולם האמיתי

יש את המשפט של אושו שהבמבוק לא משווה את עצמו לאלון ולהיפך. כל אחד מהם מבסוט ממה שיש לו כי זה מה שהופך אותו לעצמו. כבעלות עסקים אנחנו נוטות להשוות את היצירה שלנו ליצירה של אחרים, מבלי לראות את התהליך והקשיים שעמדו בפניהם. 

תראי בכישלונות הזדמנויות ללמידה. מיומנויות מתפתחות עם הזמן והניסיון, ואף אחת לא התחילה כמומחית. בעולם היצירה והעסקים, ניסוי, טעייה ולעיתים תהייה, הן חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה.

כולנו מתחילות מאותה נקודה וכולנו פה כדי להתרחב להגשמה האישית שלנו, לא של מישהו אחר. ככל שתתחברי לביטוי האישי שלך יהיה לך קל יותר ליצור ללא השוואות.

המבקרת הקשה ביותר היא לרוב הקול בראש שלך

תסמונת המתחזה היא תופעה נפוצה שמשפיעה על יותר מידי (!) אנשים מוכשרים ומצליחים בכל התחומים. ההכרה בתופעה, בפרט בקול בראש שלך שמנווט את התפיסה שלך, תאפשר לפתח אסטרטגיות להתמודדות, ולבנות רשת תמיכה שתסייע בהפחתת השפעתה השלילית. תזכרי שההתמודדות עם התחושות הללו היא תהליך מתמשך ולא פתרון חד-פעמי.